1. מגדירים פעולה ומטרה
כתבו מה האתר צריך לאפשר: בקשת הצעת מחיר, רכישה, קביעת פגישה או היכרות עם שירות. אם יש כמה מטרות, דרגו אותן. ״אתר מרשים״ הוא כיוון עיצובי; ״לקוח יוכל להבין את השירות ולהגיש בקשה עם הפרטים הדרושים״ היא דרישה שאפשר לבדוק.
2. בונים מפת עמודים לפי שאלות הלקוח
אספו את השאלות שחוזרות בשיחות: מה כלול, למי מתאים, איך זה עובד ומה נדרש להתחלה. קבצו אותן לעמודי שירות ומדריכים. למשל, באתר אלומיניום פרגולה ומעקה זכוכית מצריכים מידע ותמונות שונים; לא כדאי לדחוס אותם לעמוד אחד כללי.
3. מפרידים תוכן מפונקציונליות
לכל עמוד רשמו כותרת, מידע נדרש, תמונות ופעולה רצויה. בנפרד רשמו יכולות: טופס, קטלוג, תשלום, יומן או CRM. ציינו מי מספק ומאשר כל חומר. אם התמונות אינן מוכנות, הגדירו פתרון זמני ותאריך החלפה, בלי להציג המחשה כעבודה שבוצעה.
4. מגדירים חיבורים ובעלות
רשמו את המערכות שאליהן האתר צריך להתחבר ואת בעל החשבון בכל שירות. בדקו מראש אם קיים ממשק מתאים. ציינו מי יהיה בעל הדומיין, מי יוכל לערוך את האתר, איך מקבלים גיבוי ומה כלול במסירה. אם יש אתר קיים, הכינו רשימת כתובות שצריך לשמור או להפנות.
5. הופכים את האפיון לרשימת קבלה
דוגמאות לבדיקה: טופס תקין מגיע ליעד, שדה חובה חסר מציג הסבר, קישור טלפון נפתח בנייד, ותפריט ניתן להפעלה במקלדת. בדקו עמודי מוצר ארוכים, כותרות ארוכות ומסכים צרים. הגדירו מי מאשר השקה ומה התהליך לדיווח תקלה.
מה להביא לשיחה הראשונה?
תיאור העסק, שלושת השירותים החשובים, סוג הלקוח, דוגמאות עיצוב ורשימת מערכות קיימות. הוסיפו אילוצים: תקציב, מועד, תוכן חסר והיקף תחזוקה. כך אפשר לתת הצעה שמבוססת על תוצרים ברורים ולא על הנחות. אפשר להתחיל קטן, כל עוד יודעים מה נכנס לשלב הבא.